יצירת תוכן: הכסף, הבדידות והדוגמניות של ה-AI

למה קשה לנו להגיד על עצמנו "יוצרת תוכן"?

התיישבנו באולפן אחרי הפסקה ארוכה, וכבר בדקה הראשונה גילינו שאנחנו תקועות על ההגדרה. אליס אמרה שהיא בכלל לא באה מוכנה לנושא הזה, ושהיא לא מגדירה את עצמה כיוצרת תוכן. קטיה הסכימה. עשר שנים של דוגמנות מאחוריה, ועדיין קשה לה להתנתק מהמילה מודל.

ההבדל הוא לא סמנטי. קטיה תיארה איך זה היה פעם: הולכים לעבודה, חוזרים הביתה, וזהו. היום התחושה היא עבודה עשרים וארבע שבע, גם בחופשה. קמים בבוקר, רואים מקום יפה, וכבר חושבים שזה ספוט טוב לצילום. רוצים להתנתק, אבל דווקא בחו"ל התוכן הכי טוב, כי אלה מקומות שעוד לא היינו בהם. זה הקונפליקט.

ואז יש את השאלה שכולם שואלים אותנו. חברות אומרות לקטיה שזה נראה קל, ומוסיפות: כמה זמן את עורכת סרטון? התשובה שלה פשוטה. לפעמים יום שלם. זה עולם צבעוני ומלא יצירתיות, אבל קל הוא לא. זאת עבודה כמו כל עבודה.

"אני יכולה לערוך סרטון גם יום שלם. אני נורא פרפקציוניסטית."קטיה

מה קרה כשהמותגים גילו שאפשר דוגמניות AI?

קטיה סיפרה על רגע שנשאר לה חקוק. היא הייתה בסוכנות בלונדון בשנת אלפיים ושמונה עשרה, עם ארבעה עשר אלף עוקבים, מספר שנחשב אז לא רע בכלל. הסוכנות פנתה אליה ואמרה שהיא נשלחת לקורס יצירת תוכן. היא אמרה למה לא, בלי להבין עד הסוף למה.

ההסבר הגיע מהר. המותגים שהיא עבדה איתם התחילו לקחת דוגמניות שהן גם משפיעניות, כי זה פשוט משתלם יותר. אתה מקבל מישהי שמצטלמת וגם מפרסמת את הקמפיין לקהילה שלה. מי שרק יפה הולכת הביתה בסוף היום ולא מביאה שום דבר נוסף.

שבע שנים אחר כך התמונה קיצונית יותר. קטיה סיפרה שעד לפני שנה היא צילמה באופן קבוע למותגים מסוימים, והיום אותם מותגים עברו לדוגמניות שנוצרו בבינה מלאכותית. התקציבים שהיו מיועדים לדוגמניות זלגו למשפיעניות. אנחנו הסכמנו שזה לא טרנד שהולך לחלוף, אלא בדיוק ההפך.

"המותגים האלה לקחו את הדוגמניות של AI, אז למה צריך אותי?"קטיה

איפה עובר הקו בין המלצה אמיתית לערוץ קניות?

זה החלק שבו העלינו את הפחד הגדול שלנו. אליס אמרה שהיא נכנסת לעמודים של יוצרות תוכן מסוימות ומרגישה שהיא צופה בערוץ קניות. הקו בין להמליץ על מוצר שאת באמת מאמינה בו לבין לקחת תקציב טוב ולהגיד מילה טובה על משהו שלא בדקת הוא דק מאוד.

קטיה הייתה פחות דיפלומטית. היא סיפרה על חברות שעובדות עם מותגים של תוספים וכדורים, ושהן פשוט לא נוגעות במוצר בעצמן. מבחינתה זה פסול. היא גם דיברה על משפחות שלמות, בארץ ובחו"ל, שמפרסמות את כל היום שלהן ומעלות מוצרים שילדים צורכים, בתמורה לכסף.

אבל לא נשארנו רק בביקורת. אינסטגרם הוא גם המקום שבו אנחנו בונות טיול מושלם לפני טיסה, מוצאות מקומות שלא הכרנו, ומגלות דברים שבאמת שווים. אליס סיפרה שחגגה יום הולדת במקום שראתה אצל מישהי ברשת. ההבדל, לדעתנו, הוא בכוונה. קטיה הגדירה את זה כך: היא לא אומרת לקהל שלה לקנות, היא פשוט מראה.

"בשביל כסף מכרתם את הבריאות של הילדים שלכם."קטיה

מה הערך שלנו כשיופי כבר לא מספיק?

הגענו לשאלה שכל אחת מאיתנו עברה בראש: מה אני מביאה לעולם, מעבר לתמונה. אליס עשתה שיפט מעריכת דין לסושיאל, קטיה הגיעה מהדוגמנות. שתינו נאלצנו למצוא קול, לא רק מראה.

הפרדוקס הוא שהמראה לא בהכרח עוזר. אליס אמרה שכשנכנסים לעמוד ורואים בחורה יפה שחיה טוב, אנשים מייצרים לעצמם הגדרות משתי תמונות. דווקא זה פוגע. מי שחושפת, מדברת ומביאה ערך אמיתי מצליחה בקלות יותר. קטיה סיפרה על הנישה שלה, בריאות, תזונה, סגנון לבוש, ועל כך שהקופסאות שהיא מכינה לילדות לגן הן משהו שאף אחת לא יכולה להעתיק ממנה.

אליס מקבלת הרבה פניות מנשים, רואות חשבון, כלכלניות, עורכות דין, ששואלות איך עושים את המעבר. יש להן קול והן מפחדות. היא סיפרה על חברה עורכת דין שעושה סרטונים על דיני משפחה וגירושין, וממשיכה בדיוק בנישה שלה, רק עם קהל גדול בהרבה. הפלטפורמה הזאת לא חייבת להחליף לך מקצוע. לפעמים היא רק מגדילה אותו.

"אני לא דווקא אומרת תקנו, פשוט תראו."קטיה

למה יצירת תוכן היא עבודה כל כך בודדה?

זה החלק שהכי הפתיע את אליס תוך כדי שאמרה אותו. כשהיא הייתה עורכת דין היא הייתה מוקפת כל היום בחברות מהמשרד, אוכלות צהריים ביחד. היום היא לבד בבית מול מסך שעות ארוכות. מעלים תוכן ולא יודעים מה תהיה התגובה, ואפשר לעבוד שעות ולגלות שאין כלום.

קטיה הכירה את זה מכיוון אחר. שנים היא נסעה מסביב לעולם לבד, והעולם הזה לימד אותה להיות לבד. היא הולכת לבד לאירועים ולפעמים גם לחתונות, ולא צריכה שמישהו יבוא איתה. ועדיין, אליס סיפרה שהיא מגיעה להשקות ומרגישה לפעמים אאוטסיידרית, גם כשכולם מסביב נחמדים.

יש גם את הצד של התגובות. קטיה העלתה פוסט על בריאות טבעית והתמודדות עם חום אצל ילדים, וקיבלה קללות. שואלים אותה איזו סמכות יש לה, ואומרים לה שהיא לא רופאה. גם אליס התחילה לחשוף יותר בחודשים האחרונים, ומספרת על מאתיים ושלוש מאות אלף צפיות שלצידן שלושת אלפים תגובות לא נעימות. היא עדיין לומדת את זה.

"כמה שהעולם הזה יצירתי וצבעוני, הוא גם מאוד מאוד בודד."קטיה

מה באמת רואים מבחוץ, ומה לא

אליס סיכמה את החודש האחרון שלה בכנות: עומס, בלי שיחות עם חברות, בלי לצאת, מחוברת לטלפון כל היום. מבחוץ זה נראה אחרת לגמרי. היא הייתה פה, היא הייתה שם, היא מקבלת מתנות, איזה כיף לה. אף אחד לא רואה את שעות העריכה.

לצד זה, שתינו אוהבות את העבודה הזאת. את ההשקות, את האנשים, את הרגע שבו רואים ציוויליזציה אחרי יום שלם מול מסך. קטיה אמרה שהיא מאמינה בעולם הזה, אוהבת לתת ולשתף, ושאף אחד לא חייב להסכים איתה או לאהוב אותה. זו פשוט היא.

בפרק המלא יש הרבה יותר. למה כל יום צריך להמציא את עצמך מחדש כשהחיים שלך יציבים ולא כל כך מעניינים, מה אנחנו עונות כששואלים אותנו באירועים מה אנחנו עושות, ואיפה עובר הגבול שאנחנו לא מוכנות לעבור בשביל תקציב. אם אי פעם חשבתם שזו עבודה קלה, שווה להאזין עד הסוף.