בכל הקלטה אנחנו לומדים משהו. לפעמים על קצב. לפעמים על הגייה. ולפעמים אורח נכנס לאולפן וממשיך לדבר אליך גם אחרי שהמיקרופון נכבה.
שלומי לאון, אגדת ריצה ישראלית, מתאמן 18 שנה אצל אותה מאמנת ושותף 17 שנה לאותו מותג ספורט. בפודקאסט "ניהול למרחקים ארוכים" ישבו מולו ג'יימס אברהם ומשה ויצמן, ואנחנו ישבנו מאחורי המצלמה ושמענו אותו מדבר על מנהיגות, נאמנות, ועל מה שלימד את הילדים שלו דרך עשרים אלף קילומטרים של ריצה.
הנה 5 דברים שלקחנו איתנו הביתה.
1. נאמנות היא שריר. צריך לאמן אותה.
שלומי מתאמן 18 שנה אצל זהבה שמואלי. הוא תיאר את זה לא כעקשנות, אלא כהכרה:
"כשאתה בתוך בית וטוב לך ואתה אוהב אותו, אתה לא עוזב אותו."
אנחנו חיים בתקופה שכל שנתיים מחליפים תפקיד, מאמן, ספק, פלטפורמה. אבל שלומי הראה משהו אחר — שיש כוח שנבנה רק מהזמן עצמו. אצל זהבה הוא לא רק רץ. הוא חלק מבית שגדל מסביבו. כשהוא טס לסופיה למרתון בקורונה, הוא דאג לטיסות שלה ולמלון. זה לא רץ-מאמן. זאת משפחה שנבנתה תוך כדי ריצה.
בעבודה שלנו ב-MIMS אנחנו רואים את זה גם — לקוחות שנשארים שלוש, ארבע שנים מקבלים הפקה אחרת מלקוח של פרק חד-פעמי. לא בגלל שאנחנו מתאמצים יותר, אלא כי המערכת היחסים מבשילה.
2. שעון פולר מספיק כדי להתקבל לעבודה
שלומי סיפר על הראיון לחברת אלקטרה לפני 17 שנה. סמנכ"ל משאבי אנוש ראה אצלו שעון פולר ביד, שאל "אתה רץ?", שלומי ענה "מרתון", והסמנכ"ל אמר: "התקבלת". שלומי שאל מה עם השכר. ענו לו "תכף, קודם תדע שהתקבלת. וגם החברים שבאו איתך התקבלו".
הסמנכ"ל הסביר מאוחר יותר:
"ספורטאים יחידנים, שעושים ספורט שזה רק תלוי בהם, הם האנשים הכי חרוצים שיש בעולם."
זה לא דבר שיגידו באקדמיה, אבל אם אתה מקצה אנשים בשטח — הוא צודק. ספורטאי-יחיד למד דברים שלא מלמדים בקורסים: לקום בלי שמישהו דוחף, להמשיך כשכואב, לבדוק את התוצאה במספר ולא לתרץ. אלה כישורי עבודה, לא רק כישורי ספורט.
3. "תשנה את עצמך, העולם שלך ישתנה"
שאלו אותו על הסוד להישאר 18 שנה אצל אותה מאמנת. תשובתו:
"אתה רוצה לשנות את העולם? לא תצליח. תשנה את עצמך, העולם שלך ישתנה."
זה משפט ששמענו במיליון מקומות, אבל הוא נשמע אחרת כשהוא יוצא ממישהו שעשה אותו בפועל. כשרצה שיא חדש, שלומי לא חיפש מאמנת חדשה — הוא חיפש איך לדייק את עצמו.
בהפקת פודקאסט אנחנו רואים את זה כל הזמן: לקוחות שמתחלפים בין סטודיואים מחפשים את הסטודיו "הנכון", במקום לדייק מה הם רוצים להגיד. וגם אצלנו — כשפרק לא יוצא טוב, השאלה אף פעם לא "מה האורח לא נתן" אלא "מה לא דייקנו אנחנו".
4. ב-4 בבוקר אתה כבר ניצחת את היום
הציטוט שעצר אותנו הכי הרבה היה זה:
"ברגע שהעפת את השמיכה בארבע בבוקר — כבר ניצחת את היום."
הוא לא דיבר על אנדורפינים או על אופי. הוא דיבר על האקט עצמו. שמיכה היא טריוויאלית, אבל היא מנצחת רוב האנשים. שלומי מנצח אותה כל יום. אחרי הפעולה הזאת, כל החלטה אחרת ביום היא קלה יותר.
למי שמנהל אנשים: אם הצלחת לשכנע עובד להעיף את השמיכה ב-4 בבוקר, אל תכריח אותו לבוא ב-7. תן לו להגיע ב-9 ולעבוד על טורבו. כמו ששלומי אמר:
"העבודה היא לא בורחת, היא לא ארנבת. אבל אתה צריך לשמור על העובד שיבוא על טורבו למחרת בבוקר."
5. ההורים שלך, הילדים שלך, וכל החוט באמצע
שלומי הולך כמעט כל יום לבקר את אבא שלו. שותה איתו קפה. עשר דקות לפני העבודה. הוא לא הציג את זה כמשהו אצילי — הוא הציג את זה כשרשרת:
"אם אני קוטע איזו חתיכה בשרשרת, היא לא יכולה לרוץ."
הילדים שלו רואים אותו עושה את זה. בלי הרצאות. הוא פשוט עושה. וכמו שהוא אמר על ספורט — "הם רואים את ההתמדה, את הנחישות, ואת זה שאתה לא מוותר. זה מחלחל".
זה אולי לא נשמע ככלי ניהול, אבל זה לב המנהיגות: אנשים לא עושים את מה שאתה אומר להם. הם עושים את מה שהם רואים אותך עושה.
בשורה התחתונה
פודקאסט טוב הוא לא רק תוצאה — הוא תהליך. אנחנו ב-MIMS שומעים מאות שעות שיחה בשנה, ובינינו: לפעמים אנחנו לומדים מהאורחים יותר מאשר המאזינים בבית.
אם הפרק עם שלומי לאון לא מוכר לך — תקדיש לו שעה. פודקאסט "ניהול למרחקים ארוכים" מארח שיחות שמשנות את הדרך שבה אתה חושב על מנהיגות. ושלומי? הוא הוכחה חיה ש-18 שנה במקום אחד הן לא תקיעה — הן בית.
רוצים להתחיל פודקאסט?
פגישת היכרות ראשונה ללא עלות. נבין יחד מה מתאים לכם ונצא עם תכנית ברורה.
דברו איתנו בוואטסאפ
