סופי צדקה: מהר גריזים לגיור, ומה קרה לה מול מפת פלסטין

שלושה עקרבים בחדר אחד: ככה התחילה השיחה

עוד לפני שהדלקנו את המצלמות גילינו שכולנו מזל עקרב. יוסי פתח, ניצן הצטרפה, וסופי צדקה הודתה מיד: "תדע שאני סובלת נורא מהמזל שלי, באמת. הוא מאוד מדויק, ואני סובלת ממנו מאוד".

מכאן זה התגלגל לשיחה על מה שנמצא מתחת לפני השטח, על זיכרון ארוך ועל משקעים. יוסי סיפר על האמונה שעקרב שמכסים אותו בכוס עוקץ את עצמו, וסופי לקחה את זה למקום אחר לגמרי.

"אף אחד לא יכול להרוג אותו מבחוץ, רק מבפנים הוא נהרג"סופי צדקה

מהר גריזים לחיים יהודיים: כמה זמן באמת לוקח המעבר?

שאלנו אם אורח החיים השומרוני היה שונה כל כך מהחיים במרכז, והתשובה הפתיעה אותנו. "דווקא לא", היא אמרה. בילדות, ביום יום, היא נראתה כמו חילונית. אין סממנים חיצוניים, אין כללי לבוש, כי הכל נשען על התורה הכתובה בלבד.

ההבדל, לדבריה, התחיל דווקא אחרי. המעבר לחיים יהודיים לא היה אוטומטי. "לקח לי המון זמן להבין מאיפה אני הולכת ולאן", היא אמרה, וסיפרה שהיום היא יכולה להעיד שהיא חיה אורח חיים יהודי, והילדים שלה גדלו ככה.

ואז הגיע הסיפור שסגר לנו מעגל. סבא שלה, שומרוני, התחתן עם יהודייה צ'כית בשם אסתר כהן, כוהנת, והכניס אותה לעדה. ממנה, לדבריה, גם העיניים הירוקות. שנים אחר כך סופי התגיירה, הבת שלה התחתנה לפני ארבע שנים עם בן למשפחת כהן, והנכדות שלה הן כוהנות יהודיות.

כששיבחנו אותה על כך ששמה את העדה השומרונית על המפה, היא עצרה אותנו עם משפט שנשאר איתנו.

"אנשים לא רק לא יודעים מה זה שומרונים, אנשים בכלל לא יודעים מה זאת תורה"סופי צדקה

מה זו הצלחה, אם לא כסף ופרסום?

יוסי הודה שהפעם האחרונה שראה את סופי צדקה לפני הפודקאסט הייתה על פוסטר בחדר שלו, ושאחר כך הפוסטר התחלף לפמלה אנדרסון. היא צחקה ואמרה שיש לה לאן לשאוף.

אבל כששאלנו על שנות האלפיים, על ההופעות ועל הכסף, היא לא קנתה את ההגדרה. היא הזכירה את איימי ווינהאוס, זמרת שלדבריה הייתה הכי מצליחה בעולם, ואמרה שהסוף שלה מגדיר אותה דווקא לא כהצלחה.

הגיור שלה היה ב-1996. בתחילת שנות האלפיים היא כבר הייתה בכל בית בישראל. "אין לך שנייה לעכל", אמרנו, והיא הסכימה. צעירה מאוד, מפוחדת מאוד, בין עולמות.

היא גם אמרה שהיא מודה על כך שזה קרה אז ולא היום, בלי אינסטגרם ובלי מבול תגובות. ריאליטי, אגב, הציעו לה כמעט הכל. היא אמרה לא כמעט בלי לחשוב.

"הצלחה נמדדת מבחינתי קודם כל כשאתה מחובר לעצמך"סופי צדקה

מה קרה לה ביוון מול מפה שכתוב עליה פלסטין?

שבוע לפני שנפגשנו היא חזרה מכרתים, מסדנת מוזיקה לכלים עתיקים. זו השנה השלישית שהיא נוסעת לשם ללמוד עוד ממאסטרים, אותם נגנים שלמדו מהאבא של האבא של האבא.

השנה, כשנכנסה למתחם, קיבלה את פניה מפה על כל הקיר. כל הערים בערבית, ובגדול כתוב פלסטין. "זה היה לי קשוח", היא אמרה. "לא הבנתי בדיוק איך אני אמורה להרגיש".

בכיתה היו כעשרים תלמידים מאירופה ומארצות הברית. היא לא הסתירה מאיפה היא. "אני לא מתביישת. אני לא מפחדת". די מהר הגיעו אליה בנות עם משפט חוזר: אתם עושים ג'נוסייד, את מבינה את זה.

היא הרימה טלפון לרב שלה ושאלה מה לעשות, כי הבינה שלהתריס בכוח לא ייתן כלום. התשובה שקיבלה: תזכירי להם את אברהם אבינו, אב המון גויים, אבא של כולם. קחי אותם לשם. היא ניסתה, והעידה שזה ריכך את הכל.

"אנחנו לא בני דודים, אח שלי, אנחנו אחים"סופי צדקה

לאיזה בית כנסת הולך מי שהתגייר?

ואז היא הפכה את הכיוון ושאלה אותנו שאלה. בן אדם עבר גיור, רוצה ללכת להתפלל. לאיזה בית כנסת הוא הולך? תימני, מזרחי, אשכנזי? איזה נוסח יש למתגיירים?

ניסינו לענות שהיא יכולה לבחור את מה שמתחבר לה, והיא לא ויתרה. "אני לא באתי משום מסורת", היא אמרה, והוסיפה שלהרגשתה זה סימן שעוד לא יצאנו מהגלות. ואז הקשתה עוד יותר: כשיקום בית המקדש השלישי, באיזה נוסח הוא יקום?

היא סיפרה שהיא מתפללת היום בבית כנסת כלל ישראל, שבו מתפללות יחד כל העדות. אף אחד מאיתנו לא ידע שיש דבר כזה. יוסי מיד הכריז שהוא פותח זיכיון, וסופי ציינה בחיוך שזה בדיוק הוא.

בדרך למדנו גם קצת עברית שומרונית. היא קראה לנו את פסוקי בראשית בהגייה העתיקה, זו שלטענת השומרונים דיברו בה לפני היציאה לגלות. אנחנו הבנו רק כי אנחנו מכירים את הנוסח. היא סיפרה שכשהיא מופיעה בחו"ל, מוסלמים שואלים אם זו ערבית ויהודים שואלים אם זו עברית.

למה בראש השנה אומרים ראש ולא זנב?

לקראת החגים ביקשנו מסר, וקיבלנו ויכוח קטן על מוצא האדם. סופי הציגה הסבר שלא שמענו קודם: אצל כל היונקים האיזון נמצא בזנב, מאחור. אצל האדם האיזון נמצא בראש, בין האוזניים.

מכאן, לדבריה, גם הברכה המוכרת של ראש השנה. שנהיה לראש ולא לזנב. מה שמוביל אותנו אמור להיות הראש.

דיברנו גם על אבא שלה, שומרוני אדוק שכתב ספרי תורה בעברית עתיקה והיה מעריץ של ישעיהו ליבוביץ'. המשפט שלו שהיא נושאת איתה: אל תחפשי את הייחודיות שלך, תחפשי את הייעוד שבשבילו באת לעולם. היא אמרה שהיום היא סוף סוף מבינה אותו.

סיימנו בברכה הדדית לקראת החגים, שנדע להיות אחים. היא אמרה אמן, ואנחנו אחריה.

למה שווה להאזין לפרק המלא

יש פרקים שאתה יוצא מהם עם עובדות, ויש פרקים שאתה יוצא מהם עם שאלות. זה היה הסוג השני. סופי צדקה לא באה להסביר את עצמה, היא באה לשאול אותנו דברים שלא ידענו לענות עליהם.

בפרק המלא יש גם את סיפור השיער והכבשים בהר גריזים, את ההבדל בין סוכות שומרוני לסוכות שאנחנו מכירים, את הקרבת הקורבן בפסח שמחזירה אותך לתקופת התנ"ך, ואת השיחה שהיא ניהלה עם חברה ערב תשעה באב, זו שאמרה לה לעזוב אותה מהיום הארכאי הזה.

ובעיקר יש שם קול אחד שמדבר בלי פילטר, גם כשזה לא נוח. שווה את ארבעים הדקות.

"תארי לך שעוד עשר שנים יבואו ויגידו שהשביעי באוקטובר זה סתם תאריך ארכאי"סופי צדקה